סער 6
 | |
 | |
| סער 6 בתרגיל חיל הים, 2024 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | קורבטת טילים |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה קודמת | סער 5 |
| אוניות בסדרה |
"אח"י מגן", "אח"י עוז", "אח"י עצמאות", "אח"י ניצחון" |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
 מספנות TKMS, גרמניה |
| תחילת הבנייה | פברואר 2018 |
| מחיר | 143 מיליון אירו (ללא מערכות נשק ואלקטרוניקה)[1] |
| הושקה | ראשונה במאי 2019 |
| תקופת הפעילות | 2023 – בשירות פעיל |
| מלחמות וקרבות | מלחמת חרבות ברזל |
| מידות | |
| הֶדְחֶק |
1,900 טונה  |
| אורך | 89.12 מטרים (292.4 רגל) |
| רוחב |
13.28 מ' |
| שוקע |
3.4 מ' |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 26 קשר (48 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 65 אנשי צוות ליבה ועוד 10 אנשי צוות אוויר |
| טווח שיוט | 4,000 מייל ימי (7,408 ק"מ) |
| הנעה | ארבעה מנועי דיזל מדגם MTU 16V 4000 M93L בעלי הספק של 3,440 קילוואט כל אחד |
| צורת הנעה | דיזל במבנה של CODAD |
| אמצעי לחימה | |
| שריון | מסווג |
| חימוש |
|
| אמצעי גילוי ול"א |
|
| מסוקים | מסוק ימי בגודל בינוני מדגם SH-60 סיהוק או מסוק קרבי מדגם AH-64 אפאצ'י או מסוק סער UH-60 בלקהוק (בהתאם למשימה) |
  | |
סער 6 היא סדרה של ארבע קורבטות טילים של חיל הים הישראלי, גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשווייג הגרמנית. ה"סער 6" תוכננה במיוחד למשימת הגנת אסדות הגז, המים הכלכליים של ישראל ונתיבי המסחר הימיים. הספינות הן הגדולות מסוגן בצי הישראלי ומשמשות כספינות החפ"ק של הצי. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, מפעילה ארבע ספינות מדגם זה. מפקד הספינה הוא קצין ים בדרגת סגן-אלוף.
על הספינות החדשות מותקנות מערכות ואמצעים משופרים לגילוי וניטור מטרות, לבקרת אש, מכ"ם "אדיר" משופר, מערכות ליירוט טילים ולתקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי ים-ים, בהם גבריאל 5 הישראלי. לדבריו של אליהו שרביט, מפקד חיל הים, שקיבל את הספינות, "לספינות אלה נועד חלק נכבד ועיקרי מעמוד השדרה של חיל הים, והן יוסיפו עומק אסטרטגי למדינת ישראל".[4] ספינת סער 6 הראשונה, אח"י מגן, עגנה בנמל חיפה ב-2 בדצמבר 2020[5], והאחרונה, אח"י ניצחון, ב-30 באוגוסט 2021[6]. באמצע 2023 נכנסו כל ספינות הסער 6 לשירות מבצעי, והן רשמו טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.
כל הספינות נבנו בגרמניה בעלות מוערכת של 430 מיליון אירו (1.8 מיליארד ש"ח), כאשר ממשלת גרמניה שילמה 115 מיליון אירו[1]. עלות התחזוקה השנתית של הספינות עשויה להגיע ל-260 מיליון שקל.[7] הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ", אך בפועל נבנו על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ומלבנון. במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, בעוד שהמערכות יורכבו בישראל.[8] למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.[9]
מערכות הספינה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבט מבפנים
-
-
-
נתונים כלליים[10]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משקל הספינה הוא כ-2,000 טונות.
- אורך הספינה הוא 90 מטרים (300 רגל).
- בספינה משרתים כ-80 אנשי צוות.
- בספינה יש 100 מיטות.
- הספינה צפויה להפליג כ-2,000 שעות ים בשנה, למשך כ-30 שנים.
- מערכות הלחימה הישראליות הן למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה.
- בניית הספינה ארכה כ-14 חודשים (מתחילת הבנייה עד ההשקה).
מערכות ניווט שליטה ובקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכות התשתית הן מערכות הניווט, המחשוב והקשר בתוך הספינה ומחוצה לה. מערכת ה-Data Center (מרכז מידע) מאפשרת התמודדות עם כמות מסיבית של נתונים, יכולת ניטור בזמן אמת של כל המידע ממערכות שונות, אינטגרציה של מערכות חדשות ויכולת גידול עתידי.
מערכות גילוי, זיהוי ולוחמה אלקטרונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספינה יכולת אחיזת שטח משופרת באמצעות מערכות לגילוי, זיהוי ובניית תמונה במרחב כוללות מכ"ם מדגם "אדיר" תוצרת חברת אלתא עם יכולות מתקדמות לגילוי מטרות בטווחים רחוקים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכת שליטה ובקרה המקושרת למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה של חיל האוויר.
מערכות נשק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסער 6 כוללת מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה: תותח ימי מדגם אוטו מלרה 76 מ"מ Super-Rapid מיוצב ומהיר ירי, שתי עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טילי ספייק ER, 16 טילים נגד ספינות מדגם גבריאל 5, ושישה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ. כחלק ממערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס ברק MX, מותקנים בספינות הסער 6 שלוש סוגי מיירטים שונים ב-32 צינורות שיגור: אחד קצר טווח (MRAD) אחד ארוך טווח (LRAD) ואחד לטווח מוגדל אף יותר (ER). הספינות כוללות גם את "כיפת מגן" (C-Dome), הגרסה הימית של כיפת ברזל שחמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.[דרוש מקור]
כלי טיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספינה יכולת נשיאת מסוקים בינוניים הכוללת מוסך ומנחת והיא נושאת מסוק סער מדגם סיקורסקי SH-60 סי הוק (Sikorsky_SH-60_Seahawk) .
תהליך הרכישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[11] לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2,000–2,200 טון[12].
בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[11]
בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[13] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בין-לאומי.[14] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[15]
בשנת 2013, הציעו מספנות ישראל לספק לחיל הים ספינות חדשות מדגם סער 72 – מיני-קורבטה בהדחק 800 טון, המוגדרת ככלי שיט רב-תכליתי. הספינה משלבת בין יכולותיהן של ספינות הטילים מדגם סער 4.5, לקורבטות מדגם סער 5. הספינה מותאמת לפעילות של משמר חופים, על סיפון הספינה יהיה מרחב גדול למערכות שליטה ובקרה, חדרים לשיכון כוחות מיוחדים, אמצעים לתגובה מהירה ופעולות הצלה, האנגר לאחסון מסוק בגודל בינוני וכטב"מים. על סיפון הספינה מנחת באורך 15 מטרים, מנוף לטעינה עצמאית, אמצעים לפריסת סירות גומי וכלי שיט בלתי מאוישים. חיל הים דחה הצעה זו.[16]
בשנת 2014 פורסם המכרז הבין-לאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[17] ב-19 באוקטובר 2014 שלח מפקד חיל הים האלוף רם רוטנברג מכתב לרמטכ"ל בני גנץ שהועבר בתמיכתו למשה יעלון שר הביטחון ובו דרישה נחרצת של חיל הים, לעצור את המכרז ולחתום על מזכר הבנות עם הגורמים הגרמניים, בכדי לרכוש את הספינות הגדולות יותר ממספנת טיסנקרופ. במכתב מזהיר רוטנברג כי "המצב הבלתי סביר של אי קבלת דרישות חיל הים לגבי סוג כלי השיט... עלולה להביא לפגיעה בעתידו המקצועי של החיל וביכולתו לממש את אחריותו בהגנה על מרחב המים הכלכליים".[18]
כעבור חודשים, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המכרז הבין-לאומי, ולנהל משא ומתן בלעדי עם המספנה הגרמנית TKMS - "טיסנקרופ מערכות ימיות" שבעיר קיל (המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות) לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שנדרש במכרז.[17][19]
במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[19]
חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת תיק 3000 – חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[20] בפברואר 2021 הודיעה גרמניה כי חקירת העסקה שנפתחה כשנתיים קודם לכן, נסגרה בסוף 2020[21]. במאי 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד עורך הדין דוד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר אלי מרום[22].
בדצמבר 2016 חשף העיתון "ידיעות אחרונות" כי חברת "טיסנקרופ" הגרמנית נמצאת בבעלות חלקית של חברות ממשלתיות מאיראן.[23][24] כמו כן, התברר כי בפעם הראשונה מימן משרד הביטחון את רכש הספינות מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[25]
בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי.[26] זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6.[27] כנגד הטענה שבבניית הספינות על ידי חברה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות השליטה והבקרה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – תהיינה כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[8]
מסירת הספינות וקליטתן בחיל הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מגן, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[28] היא נמסרה לחיל הים הישראלי בטקס רשמי ב-11 בנובמבר 2020, והגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020. הספינה השנייה בסדרה, אח"י עוז, נמסרה לחיל הים במאי 2021, והגיעה לישראל ב-9 ביוני 2021. הספינות השלישית והרביעית אח"י עצמאות ואח"י ניצחון הועברו לידי חיל הים הישראלי ב-27 ביולי 2021. בכך הושלמה העברת כל ארבע הקורבטות מדגם סער 6 לחיל הים. תהליך התקנת מערכות הלחימה יימשך כשנה וחצי, לאחריו יכנסו הספינות לשירות מבצעי באופן מדורג.
ב-21 בפברואר 2022 הודיעו זרוע הים ומנהלת "חומה" במשרד הביטחון, יחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית לישראל, כי השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" (כיפת ברזל ימית) מספינת סער 6, אל מול מגוון איומים מתקדמים.[29] ב-19 בספטמבר התפרסם כי חיל הים קלט תותחים ימיים OTO 76/62 SR של חברת לאונרדו האיטלקית לספינות הסער 6.[30] ב-21 בספטמבר 2022 פרסם משרד הביטחון כי ניסוי בטיל ים-ים מדגם גבריאל 5 ששוגר מספינת סער 6 הוכתר בהצלחה והמערכת הפכה למבצעית בספינות סער 6.[31][32] ב-30 בנובמבר 2022 צה"ל פרסם ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" ובמיירט LRAD לטווח בינוני, ביירוט טיל מטרה שדימה טיל שיוט מתקדם שבוצע מעל גבי אחת מספינות הסער 6.[33] בינואר 2023 הותקנה מערכת שו"ב חדשה שפותחה בחיל הים בספינות אח"י עוז ואח"י מגן.[34]
במרץ 2023 השתתפה ספינת "סער 6" בתרגיל הבין-לאומי "נובל דינה" שבו השתתפו גם צי ארצות הברית, הצי הצרפתי, הצי היווני, הצי האיטלקי והצי הקפריסאי.[35]
באפריל 2023 הסתיים המבצוע הראשוני של ספינות ה"סער 6".[36]
ב-29 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח של "כיפת מגן" (כיפת ברזל הימית): מיירטים ששוגרו מספינת סער 6 יירטו בהצלחה מגוון איומים בהם כטב"ם ורקטות.[37]
ב-12 בדצמבר 2023 הודיע צה"ל שכל ספינות ה"סער 6" סיימו את הליך הקליטה ("מבצוע") וכעת הן מבצעיות לחלוטין.[38] בנוסף באותו היום לראשונה, ספינת טילים מדגם סער 6 הפליגה לזירת ים סוף.[39]
שירות מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 באוקטובר 2023, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, ספינות סער 6 אח"י עוז ואח"י מגן ביצעו לראשונה תקיפות משטח הים לעבר רצועת עזה, כאשר הפגיזו מהים באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ מתקן לייצור אמצעי לחימה, מוצב ועמדת תצפית של הכוח הימי של ארגון הטרור חמאס.[40][41]
ב-12 בדצמבר 2023 פרסם דובר צה"ל שספינת סער 6 אח"י מגן עגנה בבסיס אילת ותצא לפעילות בים האדום בעקבות תקיפות הטרור של החות'ים נגד ספינות בים האדום והכרזת החות'ים על הטלת מצור ימי נגד ישראל.[38]
ב-8 באפריל 2024 קצת לפני חצות, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות מערכת "כיפה ימית" המותקנת על גבי ספינת אח"י ניצחון (סער 6) הקרובה לאילת. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת.[42][43][44] ב-14 באפריל 2024 ספינת טילים סער 6 יירטה בפעם השנייה באמצעות מערכת "כיפה ימית" כטב"ם שהיה בדרכו לישראל.[45] ב-27 ביולי 2024 יירטה ספינת "סער 6" כטב"ם של חזבאללה שטס לעבר אסדת כריש באמצעות כיפה ימית.[46]
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זאב אברהמי, אנחנו מביאים לארץ את F-35 של חיל הים – ראיון עם אל"ם ארז בקיל גרמניה, ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 2020.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבות באתרי צה"ל
- אתר חיל הים, נחתם חוזה להצטיידות צה"ל בארבע ספינות מגן, באתר חיל הים 11 במאי 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
גדולה יותר, חזקה יותר: הכירו את ספינת "סער 6", באתר צה"ל, 5 בפברואר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] אלו השמות של ספינות ה"סער 6" החדשות, באתר צה"ל, 23 באפריל 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה״ל, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2020- ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- כתבות בתקשורת
- גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- אודי עציון, נא להכיר: סער 6 - ספינת הטילים החדשה, באתר ynet, 4 ביולי 2016
- לילך שובל, עם כיפת ברזל ימית ומנחת מסוקים נייד, ספינת ה"סער 6" משנה את חוקי המשחק, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2020
- יואב זיתון, הצצה לספינת הטילים החדשה של חיל הים | צפו, באתר ynet, 1 בדצמבר 2020
אור הלר, "אין ספינה כזאת בעולם": הצצה מיוחדת ל"סער 6" החדשה של חיל הים, חדשות 13, 4 ינואר 2021
סרטונים ביוטיוב
הספינה החדשה שלי | זרוע הים, סרטון בערוץ "Israeli Navy", באתר יוטיוב- סיור בספינת הטילים החדשה של צה"ל, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב
- שלב נוסף במבצוע מערכת ההגנה "כיפת מגן" ימית בספינות סער 6, סרטון בערוץ "משרד הביטחון", באתר יוטיוב
- כמה טוב שבאתן הביתה | זרוע הים, סרטון בערוץ "Israeli Navy", באתר יוטיוב
- סיום מבצוע ארבע ספינות מדגם 'סער 6' והפלגה לראשונה במרחב ים סוף | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:23)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דן ארקין, טקס 'חיתוך הברזל' של ספינת סער-6 הראשונה התקיים בגרמניה, באתר Israel Defense, 2018-02-18
- ^ טל שניידר, צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
- ^ ניר דבורי, צפו ביירוט המוצלח: מערכת הגנה מתקדמת תותקן על ספינות חיל הים, באתר מאקו, 19 באפריל 2021
- ^ טקס השקת אחי ניצחון, באתר יוטיוב
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, ספינת הטילים החדשה נמסרה לצה"ל: "מכונת מלחמה מהמתקדמות בעולם", באתר ynet, 2 בדצמבר 2020
- ^ הרמטכ"ל אביב כוכבי חנך הערב את אח"י ניצחון בבסיס חיל הים חיפה • רדיו חיפה 107.5, באתר רדיו חיפה 107.5, 2021-08-30
- ^
חגי עמית, ספינת הקרב הראשונה מטיסנקרופ תגיע לישראל באפריל 2020, באתר TheMarker, 26 במאי 2019
- ^ 1 2 אחרי הקשר האיראני לצוללות: ספינות חיל הים נבנות באבו דאבי, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2016
- ^ דריה לוסטיגר, מה יש בספינות הסער 6 שאין בשום מקום אחר?, באתר חיל הים, 3 בדצמבר 2020
- ^ בתיה ואן זיידן, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, באתר צה"ל, 05.11.2020
- ^ 1 2 עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
- ^ הדוח היומי של אראל סגל, ראיון עם אלי מרום, ערוץ 14, 6 ביוני 2022
- ^ גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- ^ אורי משגב, צבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
- ^ גנור העיד ששמרון סיכל לבקשתו עסקת ספינות עם דרום קוריאה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
- ^ נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים, באתר מאקו, 20 במאי 2013
- ^ 1 2 עמוס הראל, נתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
- ^ יוסי יהושע, מפקד חיל הים דרש מגנץ: לעצור את המכרז ולחתום עם טיסנקרופ, באתר ynet, 25 בינואר 2022
- ^ 1 2 יובל אזולאי, גרמניה תמכור ספינות הגנה על שדות הגז בכ-1.8 מיליארד שקל, באתר גלובס, 11 במאי 2015
- ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018 - ^ איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
- ^ אביעד גליקמן, פרשת הצוללות: נסגרו התיקים נגד אליעזר צ'ייני ונגד דוד שימרון, באתר חדשות 13, 10 במאי 2021
- ^ יוסי יהושוע, חשיפה: איראן שותפה בחברה שמוכרת צוללות לישראל, באתר ynet, 2 בדצמבר 2016
- ^ אלכס פישמן, איתי משיח, אבו דאבי בונה ספינות לחיל הים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
- ^ מירב ארלוזורוב, ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2016
- ^ יוסי מלמן, הקשר הלבנוני: פיתול נוסף בעסקת הצוללות, באתר פורבס ישראל, 04/02/2017
- ^ גילי כהן, ג'קי חורי, בתו של שר הביטחון הלבנוני נשואה לאחיו של בעל חברה המעורבת בבניית ספינות לחיל הים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
- ^ לילך שובל, "חוד החנית בהגנה על הנכסים האסטרטגיים": צה"ל השיק את ספינת "אח"י מגן", באתר ישראל היום, 24 במאי 2019
- ^ כיפת ברזל שהותקנה על ספינת ״סער-6״ יירטה בהצלחה איומים במסגרת ניסוי, באתר Israel Defense, 2022-02-21
- ^ חיל הים קלט ארבעה תותחים ימיים של ליאונרדו לספינות סער 6, באתר Israel Defense, 2022-09-19
- ^ ניסוי בטיל ״גבריאל 5״ נגד ספינות כחלק ממבצוע ספינות המגן, יוטיוב, משרד הביטחון, נבדק ב-2022-09-21
- ^ מבצעי: טיל ״גבריאל 5״ עבר סדרת ניסויים ומוכרז על ידי צה״ל כמבצעי בספינות סער-6, באתר Israel Defense, 2022-09-21
- ^ יירוט מוצלח של מיירט ארוך טווח ‘LRAD׳ נגד מטרה המדמה טיל שיוט מתקדם, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2022.
- ^ יוסי הטוני, שוטי שוטי ספינתי עם IT: חיל הים העלה לאוויר מערכת שוב חדשה -, באתר אנשים ומחשבים, 2023-01-10
- ^ סער 6 השתתפה בתרגיל הבינלאומי "נובל דינה", באתר צה"ל, 30 במרץ 2023.
- ^ ליעם אדיב, הסתיים המבצוע הראשוני של ספינות "סער 6" החדשות, באתר צה"ל, 23 באפריל 2023.
- ^ "כיפת מגן" השלימה ניסויי יירוט מול איומים מתקדמים. צפו, באתר צה"ל, 29 במאי 2023.
- ^ 1 2 לראשונה - כל ספינות 'סער 6' סיימו את הליך המבצוע, אחת מהן הפליגה לים סוף, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2023.
- ^ ניר דבורי, צה"ל באיתות לחות'ים: ספינת טילים מדגם 'סער 6' הפליגה למרחב ים סוף, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2023
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023.
- ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024.
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024.
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024.
- ^ מערכת אתר זרוע הים, יירוט שני תוך שבוע, באתר navy.idf.il
- ^ יואב זיתון, בדרך לאסדת הגז: ספינת טילים יירטה כטב"ם מלבנון, באתר ynet, 27 ביולי 2024.
| ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
| סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק | |
| סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
| סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
| סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
| סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
| סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
| סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
| זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
| סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
| סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
| סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון | |